מסלאתי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

במקום הנתבעת 2 תבוא כנתבעת בתיק גב' טלי סוכובולסקי.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובע 2 טוען, כי בעת שנסע עם רכבו, הוא רצה לפנות מרחוב אבא הלל לרחוב העם הצרפתי. הוא אותת וראה שהדרך פנויה. רכב הנתבעת 2 היה מאחור וכנראה שרצה לעקפו. הנתבעת 2 לא הספיקה ופגעה ברכבו מאחור. לרכבו נגרמו נזקים ומכאן התביעה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי הנתבעת 2 נסעה בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים, ואילו התובע 2 נסע עם רכבו בנתיב הימני. במהלך הנסיעה, סטה לפתע התובע 2 מהנתיב הימני לנתיב האמצעי, במטרה לפנות בצומת הבא שמאלה. התובע 2 לא אותת ולא נתן דעתו לרכב הנתבעים, ולמעשה – חסם את נתיב הנסיעה של רכב הנתבעים. עקב כך, אירעה ההתנגשות.

בדיון שהתקיים לפניי טען התובע 2, כי הוא נסע בנתיב אמצעי מבין שלושה נתיבים. בשלב מסוים, הנתיב השמאלי מתפצל לשני נתיבים, שבשניהם האפשרות היא לנסוע שמאלה בלבד. התובע 2 ביקש לנסוע מהנתיב האמצעי, שבו נסע, על מנת להגיע לנתיב השמאלי ביותר לאחר ההתפצלות. בשלב הראשון, הוא עבר מהנתיב שבו נסע אל הנתיב השמאלי, וכשנייה וחצי לאחר מכן הוא חש בחבטה מאחור. התובע 2 הדגים את אירוע התאונה עם כלי רכב דמה. לשאלת ביהמ"ש, הוא לא ראה את רכב הנתבעים קודם לתאונה, אבל הוא הביט קודם לתאונה לאחור. בהמשך הוא אמר, כי הוא ראה שיש מרחק סביר שאפשר לו לעבור.

הנתבעת 2 העידה, כי בעת שנסעה בנתיב האמצעי, לפתע, ללא כל איתות, התובע 2, אשר נהג ברכב התובעים, חתך באלכסון את נתיב נסיעתה. הנתבעת 2 לא הספיקה לבלום את הרכב ופגעה בו. לדבריה, היא נסעה במהירות של כ-20-30 קמ"ש.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את התביעה. אני מעדיף את גרסת הנתבעת 2 על פני גרסת התובע 2.

מעדותו של התובע 2 לפניי התרשמתי, כי הוא עבר מהנתיב האמצעי אל הנתיב השמאלי בחוסר זהירות ומבלי לוודא, כי הנתיב שאליו הוא מבקש לעבור פנוי. התובע 2 אמר בתחילה, כי לא הבחין כלל ברכב הנתבעת 2, אולם לאחר מכן אמר, כי הוא חשב שיש מרחק סביר המאפשר לו לעבור אל הנתיב בבטחה. כך או כך, נראה לביהמ"ש, כי האחריות מוטלת על התובע 2.

יש לציין, כי הגרסה של התובע 2 כפי שהוצגה לפניי במהלך הדיון שונה לחלוטין מזו שהוצגה על ידו בכתב התביעה. התובע 2 טען בכתב התביעה, כי הנתבעת 2 ניסתה לעקוף אותו משמאל. מניסוח כתב התביעה עולה, כי התאונה התרחשה עוד בטרם הוא סיים לעבור לנתיב השמאלי. השוני בגרסאות פועל לחובתו של התובע 2.

סוף דבר, התביעה נדחית.

אשר על כן, התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת 2 את הוצאותיה בסך של 500 ₪. באשר לנתבעת 1 – לאור ויתורה על הוצאות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: